פסק דין בתיק ת"א 8948-07-10

התביעה מבוססת על עוולת הרשלנות.

על פי גירסתה של התובעת, בתאריך 12.4.10 בשעות הבוקר, יצאה מביתה ברח' שפרינצק 26 בנהריה על מנת ללכת לשיעור ספורט. כאשר הלכה על המדרכה הנמצאת ברח' אשכול, ליד אזור תיבות הדואר, נתקלה רגלה באבן משתלבת בולטת במדרכה והיא נפלה על צד ימין. במהלך נפילה זו נגרם לה בין השאר שבר בכתף ימין וכן נזקי גוף נוספים.

על פי תצהירה, מר דוד אמשיקשוילי, אשר היה קרוב למקום הנפילה, עזר לה לקום וליווה אותה לספסל בקרבת הבניין וזאת עד שהתקשרה לבתה נטליה שהגיעה ולקחה אותה לטיפול רפואי.

לטענת התובעת, התמונות שצילמה בתה בהמשך מעידות על רשלנות הנתבעת ועל פי מיטב זכרונה בקיץ 2010 תוקן המפגע במקום.

הנתבעת, עיריית נהריה, הכחישה את חבותה והכחשתה למעשה היתה מבוססת על שני פרמטרים:

האחת, חוסר אמון כי התובעת נפלה במקום אותו היא מציינת.

השנייה, טענה להעדר רשלנות או העדר מפגע כלשהו, שלא ידעה עליו כלל ואשר גם לא תוקן כלל ע"י מי מטעמה.

בנסיבות אלה ולאחר שהתובעת לא הגישה חוות דעת עקב חיסרון כיס וביקשה מינוי מומחה מטעם ביהמ"ש, משום שלטענתה הותיר השבר בכתף נכות, נאות ביהמ"ש לפצל את התיק בשאלת האחריות והנזק וקבע את התיק להוכחות שנשמעו בתאריך 27.12.12.

במהלך הוכחות אלה נשמעו עדותם של התובעת ושל העד דוד אמשיקשוילי.

ביהמ"ש ציין כי אין צורך בשמיעתם של עדים נוספים שהובאו ע"י התובעת ואשר ממילא לא היו עדים פוזיטיביים למקרה ומטעם הנתבעת העיד מר שקד יצחק.

לאחר שמיעת עדות התובעת והעד מטעמה, אני מציין כי אני נותן אמון בעדותה של התובעת וכי נפגעה במקום אותו ציינה ואשר סומן על ידי מ/1.

על פי התמונה הנחזית, ניתן לראות בבירור חוסר באבן משתלבת ובאבנים משתלבות שהתרוממו   כלפי מעלה, מן הסתם בין השאר אולי עקב הימצאות שורשים של עץ הקרוב מאוד למקום ההתרחשות.

העובדה שיש חוסר באבן משתלבת והתרוממות של אבן משתלבת, אשר יש בהם גם צמחייה, דבר המלמד על כך שמדובר במפגע שקיים זמן רב ולאור העובדה שביהמ"ש נותן אמון שהתובעת נפגעה כתוצאה מכך, הן לאור עדותה האמינה שלא נסתרה והן לאור עדות העד אמשיקשוילי, אשר ראה גם את הימצאותה בסמוך לאותו מפגע, יש בהם כדי להצביע על כך שהתקיימה כאן עוולת הרשלנות ודין התביעה להתקבל.

עם זאת ובניגוד לעמדת ב"כ התובעת, יש מקום להשית רשלנות תורמת.

אצטט מתוך עדותה של התובעת עצמה, אשר כאמור נתתי בה אמון:

"המקרה קרה ברח' אשכול, בית 20 ליד תיבת דואר שלנו. הבית שלי מרוחק 150-100 מ'. אני מכירה את המקום. אני לא כל יום הולכת למקום. ידעתי שזה מקום די מסוכן. אני כל הזמן נזהרתי אבל הפעם האבן הזו לא שמתי לב אליה. ידעתי על המקום מזה חצי שנה. לא פניתי לעירייה משום שאני לא יודעת את השפה ולא יכולתי לחשוב שצריך לפנות למישהו. יכול להיות שאנשים אחרים נפלו במקום. אני גרה במקום 12 שנה. אחרי שנפלתי לא פניתי כי לא ידעתי שצריך לעשות את זה".

וכך גם העיד העד אמשיקשוילי: